"פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת"
האם הפעמונים היו בתוך הרימונים או בין הרימונים? יש בזה דיעות שונות בחז"ל לפי תרגום אונקלוס משמע יותר שהפעמונים היו כמו זג בתוך הרימון שעושה את הצליל
לפי זה תובן המילה "פַּעֲמֹן" מלשון פעימה, דפיקה, צעידה כמו "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים" ו"רִמֹּן" מלשון הרמה והתרוממות, שהרימון מרים את קול הדפיקה של הפעמון לקול חזק ורם יותר.
(הסיומת של הנ' הסופית, נותנת לזה צליל של הקטנה "פַּעֲמֹן" - פעימה קטנה, "רִמֹּן" - הרמה קטנה)
מעניין ש"פַּעֲמֹן" ו"רִמֹּן" הן כמעט אותן אותיות כשהאותיות המבדילות (חוץ מ"מן" שקיים בשתיהן) הן האותיות: פער, ערף, עפר, פרע.. והפער המספרי בגימטריה בין שתי המילים הוא - 50 (פעמן = 240, רמן = 290)
ואפשר שיש כאן רמז חשוב לחיים: החיים שלנו צריכים להיות כל הזמן בהתקדמות על ידי פעימות, צעדים, קטנים, אבל בלתי פוסקים. וכל צעד מרומם אותנו עוד קצת, עוד התרוממות קטנה "פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן..." ואם אנחנו נשארים במקום ח"ו אז נשאר פער בין המקום שבו אנחנו צריכים להיות לבין המקום שלנו, אנחנו לא מתרוממים ונשארים קרובים לעפר שזה נובע מקשיות ערף ומביא לידי פרע ח"ו (כמו: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא")
לעומת זאת, אם אנחנו מתקדמים צעד אחד צעד 50 צעדים (זה הפער בגימטריה בין פעמן לרימן) אז אנחנו משלימים סבב של התרוממות כמו 50 שנות היובל, או 50 שערי הבינה שמביאים אותנו למדרגה חדשה.
עוד אפשר להוסיף ולומר ש"פַּעֲמֹן" = פעם-נ - (נ=50) ז"א 50 פעמים, ו"רִמֹּן" = רם-נ - ז"א 50 התרוממויות.
וזה בא ללמנו מוסר יסודי וחשוב: לפעמים אדם מתאמץ, מתמודד ומתגבר אבל מרגיש שהוא נשאר במקום באה התורה ואומרת: כל צעד שאתה עושה מרומם אותך! פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן! כל צעד מ50 הצעדים מרומם אותך, 50 צעדים = 50 התרוממויות לא התרוממות אחת פחות!
ותוספת אחרונה לקינוח: לפי הפירוש שפעמוני הזהב היו בתוך הרימונים כפשוטו (כפי שמשתמע מתרגום אונקלוס), אז הזהב היה נסתר בתוך הרימונים שהיו עשויים מתכלת וארגמן ותולעת שני.
ללמדך שגם אם נראה לך שהמאמצים והצעדים הקטנים לא נחשבים ופחות חשובים מההישג הגדול והשלם דע לך שהם יותר יקרים ממנו! דווקא הפעמון הוא מזהב בעוד הרימון מחומרים זולים יותר.
שבת שלום!