אנו חיים במציאות מבלבלת... בתחושה שההישגים החיצוניים שלנו, כבר אינם משביעים את נפשנו ובסופם נשארת ריקנות שמתמלאת בשאלות קיומיות.
בפרשת השבוע "שלח לך" אנחנו יכולים ללמוד את אחד השיעורים החשובים ביותר לחיים שלנו כאן ועכשיו. שמחבר בתוכנו את שתי העולמות. העולם הפנימי מול העולם החיצוני לנו. על פניו נראים שני עולמות אלו שונים כמזרח ממערב. אולם בפרשת השבוע ניתן ללמוד שכל מה שאנו מביטים בו בעולמנו החיצוני הוא השתקפות מלאה של העולם הפנימי שבתוכנו. לרגע אחד זה נשמע די מבלבל ואפילו מרגיז, איך אפשר באמת להאמין שכל הדברים שמרגיזים אותי ושאני הכי פחות אוהב הם שיקוף מוחלט של העולם הפנימי שלי?
בעולמנו החיצוני אנחנו יכולים באופן ברור לזהות את הדברים הטובים ובעיקר את הדברים שפחות טובים בסביבה ובאחרים. את התכונות השליליות ונקודות התורפה, את מה שחסר ואת מה שלא בסדר, אולם כשנביט פנימה לתוך עצמנו, נתקשה למצא קשר בין הדברים השליליים שזיהנו בעולם החיצוני לעולם הפנימי שלנו, אנחנו נדאג למצא בצורה יצירתית אשמים חיצוניים למתרחש בתוכנו.
הפרשה באה ללמד אותנו על ראיה פנימית אמיתית שמקורה בהבנה עמוקה של המסרים מהבורא והבנת הסוד והתכלית שלנו כאן. אחד הכלים הראשונים ליצירת איזון בין שתי העולמות הוא: ללמוד לשים את הפוקוס שלנו במציאת החלק החיובי במציאות החיצונית, למצוא את הטוב שקיים בנו ובסביבה ולהתמקד בו. תרגיל פשוט זה מאפשר לנו לחווט מחדש את הנוירונים של המוח שלנו, ליצירת מיקוד חיובי במקום המיקוד האוטומטי ההישרדותי הקיים בתוכנו ולאפשר לאיזון הזה לשנות את העולם החיצוני שלי ע"י חוק מאוד פשוט וברור: "האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מופנית" וככל שנבחר להתבונן על העולם החיצוני שלנו ואפילו על עצמנו במראה בחיפוש אחר הדברים הטובים שנמצאים שם, לא יישאר מקום בתוכנו לשיפוטיות או דיבורים פנימיים מעקבים ונתמלא במוטיבציה ואנרגיה לטרוף את החיים ממקום מלא בביטחון ואהבה עצמית חיובית.
מזמינה אתכם לנסות...