אנחנו עומדים בסוף ספר במדבר, לפני הכניסה לארץ, רגע לפני הנאום הארוך של משה בספר דברים שבסופו הוא עוזב את עם ישראל
ובמה עוסקת הפרשה שלנו? בדיני הערים ללויים, ובדין ערי המקלט והרוצח.
רגע לפני שמשה עוזב את העולם ונכנסים לארץ, לכאורה היינו מצפים לנושאים קצת יותר אופטימיים...
אלא שהרוצח הוא לא עיקר העניין בסיפור. אם נשים לב לפרטים נראה שערי המקלט הם בעצמן חלק מהערים של הלויים. הלויים כידוע, לא קיבלו נחלה משלהם בארץ, כל שבט נתן להם עיר או כמה ערים.
חלק מהערים הללו, של הלויים, היו ערי המקלט.
למה הלויים צריכים לגור ביחד עם רוצחים?
ועוד דבר: מתי הרוצח בשגגה יוצא מעיר המקלט? כאשר מת הכהן הגדול!
מה הקשר? מסבירים חז"ל שהכהן הגדול נושא באחריות על רציחות שקורות בעם ישראל.
ולא רק הכהן הגדול, כנראה שכל הלויים באיזשהו מידה נושאים באחריות ולכן הרוצחים בשגגה גרים איתם.
מדוע? כי זה התפקיד שלהם.
הכהנים והלויים נחלקו ל24 משמרות, כל משמרת עבדה רק שבועיים בבית המקדש, בשאר השנה הם היו חיל חינוך! כמו שאומר הרמב"ם: "מפני שהובדל (שבט לוי) לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"
התפקיד שלכם הוא לדאוג להורות את דרכי ה' - ואם יש רוצחים בעם, אפילו בשגגה, זו חלק מהאחריות שלכם.
אבל הרמב"ם מוסיף: ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה'... ...ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים וכו'"
כל מי מאיתנו שזכה ללמוד תורה, ועוד יותר מכך מי שזכה לדבקות של קדושה ואהבת תורה ומצוות. הוא נקרא אל הדגל! להתנדב! לקחת אחריות על עם ישראל! וזה מתחיל בלהתעניין בשכן, לשאול בשלומו ולהיות החבר שלו.
ומשה רבינו מלמד אותנו שזה כנראה הדבר הראשון והחשוב ביותר לעשות לפני כל דבר אחר.