בפרשת השבוע מובא הפסוק: "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא"
אומר רבינו יוסף חיים הבן איש חי, ש"בכור" הכוונה למחשבה. כי המחשבה, כמו הבכור, קודמת לכל דבר, גם לפני דיבור וגם לפני מעשה חייבת לבוא מחשבה.
המחשבה חשובה כל כך בעם ישראל, שאומרים חז"ל שאם חשב אדם לעשות מצווה ובגלל אילוץ הוא לא עשה אותה - נחשב לו כאילו שעשה אותה. וזה רק בעם ישראל, לעומת זאת גוי שחשב לעשות מצווה ולא עשה זה לא נחשב לו למצווה ובזכות העיקרון הזה, אנחנו, עם ישראל שמחוייבים ברמ"ח (248) מצוות "עֲשֵׂה" יכולים בעצם לקיים את כולן, גם אם את חלקן, טכנית, אין באפשרותינו לעשות. שעל ידי הלימוד שלהן והרצון לקיים אותן זה נחשב לנו כאילו שעשינו.
הרעיון היסודי הזה רמוז בפסוק שהזכרנו: "קדש לי כל בכור" - הכוונה שאת המחשבה (שנקראת בכור) צריך לקדש "לי" לה', לשם שמיים. "פטר כל רחם" - על ידי שנקדש את המחשבה זה יפטור אותנו ("פטר") מכל רמ"ח מצוות עשה ("רחם" אותיות רמ"ח!) על ידי שנקיים במחשבה גם מצוות שלא נוכל לקיים במעשה. המשך הפסוק: "בבני ישראל" רומז לכך שכח המחשבה הזה קיים רק בבני ישראל ולא בשאר אומות העולם כמו שהזכרנו קודם.
המשך הפסוק: "באדם ובבהמה לי הוא" רומז לכך, שכח המחשבה עושה שלום ומחבר בין הצד הרוחני של האדם ("באדם") לבין הצד החומרי שבו ("ובבהמה") ולכן, לעתיד לבוא, נאמר: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" ואומרים חז"ל שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתיקה, והצדיקים יסתכלו בשמש ויתרפאו. כי על ידי שקידשו את כח המחשבה, לעתיד לבוא גם לא יצטרכו הצדיקים לעשות מעשים כדי להתרפא אלא פשוט השמש תרפא הכל כמו המחשבה שפועלת ללא מעשה.
יש שיאמרו שלעתיד לבוא יהיה הרבה ויטמין-D מהשמש ולא יצטרכו חיסוני קורונה... (כידוע שזה עוזר לחיסון מהמחלה) נכון לעכשיו, אנחנו עוד צריכים.
יהי רצון שנזכה לקדש את מחשבותינו ומעשינו ובזכות זה נזכה לבריאות ורפואה שלימה לכל ישראל!