"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.."
הפרשה שלנו פותחת בחלום. חלום יעקב המפורסם, בו הוא רואה סולם עומד על הארץ, ראשו מגיע עד לשמים ומלאכים עולים ויורדים בו.
אם נחזור לרגע לפרשה הקודמת, נראה כי הכתוב מנסה להדגיש לנו 'פאסיביות' כלשהי מצד יעקב, - יעקב עושה כל מיני דברים רק כיווןשנצטווה בהם על ידי מישהו בסביבתו: "ועתה בני שמע בקולי.. לך נא אל הצאן וקח לי משם.." "ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא.. ויגש יעקב.." "ויאמר הגישה לי ואכלה.. ויגש לו.." "ויאמר גשה נא ושקה לי.. ויגש וישק לו.." "ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך.." "ויקרא יצחק אל יעקב ויאמר.. קום לך פדנה.. וקח לך משם אשה.." "וישלח יצחק את יעקב.." אפילו את בגדי עשיו יעקב לא לובש בעצמו - "ותלבש את יעקב בנה" גם את המאכלים היא נתנה לו ביד..."ותיתן את המטעמים.. ביד יעקב בנה"
מתי הסגנון הזה משתנה והכתוב מתאר לנו את יעקב באופן אקטיבי יותר?
בפרשה שלנו, לאחר חלום יעקב. "וישכם יעקב.. ויקח את האבן.. וישם אותה מצבה..
ויצוק שמן.. ויקרא.. וידר יעקב נדר." "וישא יעקב רגליו וילך." "ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן.." "ויעבוד יעקב.." ועוד..
בין חלום למציאות.
לא פעם, חלומות נתפסים כהפך המציאות. "חלומות באספמיה" נחשב תיאור 'גנאי' לאדם שחושב על משהו שאינו רציונאלי ואינו מציאותי.. "הנה בעל החלומות.." כינו אַחיי יוסף אותו בזלזול.. לא כך בפרשתנו. חלומו של יעקב אינו מנותק ממציאות.
חלומו נטוע באדמה ומגיע לשמים, מחובר למציאות אבל מושך הרבה למעלה ממנה.
חלומו מעביר אותו מתיאורו כנער פאסיבי, הממלא אחר ציוויי הסביבה, לאדם אקטיבי ופעיל, שיש לו מטרה, והוא צועד אליה בבטחה תוך שהוא שומר על קשר הדוק בין השמים והארץ.
מה החלום שלך?