בימים אלה, ימי "בין המצרים" כל אדם מישראל צריך להיות מיצר ודואג על חרבן בית המקדש ועל גלות השכינה. ראוי לכל אדם ואדם להתעורר בציפיה ובהשתוקקות לבוא הגאולה השלימה.
שאלו חכמינו: מדוע קוראים את פרשת פינחס דוקא בימים של בין המצרים? הלא בפרשת פינחס מופיעים כל המועדים של ישראל, שהם ימים של שמחה. ויש כאן ניגוד בין ימים של שמחה לימים של עצב ואבלות.
וביארו בספרים הקדושים כי בפרשת פינחס נזכרו כל הקורבנות של כל המועדים שהקריבו בבית המקדש, כדי לעורר את הגעגועים שלנו, שנזכה כבר לעבודת בית המקדש. זאת ועוד, על ידי הקריאה יחשב לנו כאילו הקרבנו את הקרבנות, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו". וכפי שכתב ה"שפת אמת" – "...כדי לעורר ליבות בני ישראל להשתוקק אל עבודת בית המקדש, וגם הקריאה בשבת קודש יהיה חשוב לפניו כאילו הקרבנו". וכן כתב ה"בני יששכר" – "בפרשת פינחס נאמרים כל המועדים... שעתידין הימים האלו, ימי בין המצרים, להיות לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
וראוי להביא גם את דברי הרב הקדוש מאפטא האומר כי בכוונה קבעו חז"ל לקרוא בפרשת פינחס דוקא בימי בין המצרים שכן 21 ימים אלו, הם מקור ושורש לכל המועדים של עם ישראל, שגם הם מספרם 21 ימים, ואלו הם: שבת, ראש חודש, שבעת ימי פסח, חג שבועות, יומיים של ראש השנה, יום הכיפורים, שמונת ימי חג הסוכות – סה"כ 21 ימים טובים שיש לעם ישראל וסימנם (תהילים עג', א'): "אך (=21) טוב לישראל".
בהמשך דבריו מבאר הרבי מאפטא עניין זה על פי יסוד גדול בעבודת ה', שעלינו להאמין באמונה שלמה שגם בתוך הדין, בתוך ההסתר פנים, טמון חסד גדול של הקב"ה.
וכך הם ימי בין המצרים – למרות שהם ימי דין ופורענות, טמונים בהם חסדים גדולים, שיתגלו לעתיד לבוא. שנזכה להרבות במעשים טובים וחסדים שהם סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה ושיהפכו ימים אלו לימי חג ומועד במהרה בימינו אמן! שבת - שלום!