לקיחה לצורך נתינה | לפרשת קרח

פרשת קרח מלמדת אותנו על רעת המחלוקת, על פניו מחלוקת נובעת מחילוקי דעות אלא שחילוקי דעות אינם מביאים בהכרח למחלוקת רעה, יכולה להיות גם מחלוקת לשם שמים עם הרבה אהבה וכבוד בין הצדדים.

אנחנו יודעים מדברי חז"ל שלקרח ועדתו היו אינטרסים אישיים במחלוקת ולכן היא היתה מחלוקת שאינה לשם שמיים ונראה שהדבר רמוז במילים הקדושות של התורה: כנראה שלא במקרה הפרשת פותחת במילים "ויקח קרח"

לפני שנים נשלחתי לקורס ריענון נהיגה, ונחרט בזכרוני משפט שהמורה חזר עליו כמה וכמה פעמים: "זכות קדימה נותנים או מקבלים, לא לוקחים" המשמעות בנהיגה בכביש היא, שגם אם אתה יודע שמגיעה לך זכות הקדימה לפי החוק, אין לך לקחת אותה בכח כי זה עלול להיגמר בתאונה חס ושלום.

רק אם אתה רואה שאכן הנהג/ת ברכב שלידך אכן נותן לך את זכות הקדימה אז אתה יכול לקבל אותה.

לקיחה, על דעת עצמך - היא היסוד למחלוקת הרסנית.

מעניין לראות שבהמשך הפרשה הפועל "נתן" שהוא ההפך מ"לקח" חוזר על עצמו בהטיות שונות הרבה מאד פעמים (13 פעמים: "מתנה נתונים", "עבודת מתנה", "הנה נתתי", "לך נתתים", "תרומת מתנם", "לך נתתים", "אשר יתנו", "לך נתתים", "נתתי לך", "הנה נתתי", "נתתי ללוים" "אשר נתתי", "ונתתם ממנו")

ולגבי שבט לוי יש דין מיוחד: אמנם ה' נותן להם את המעשר, אותו בני ישראל צריכים לתת להם, אבל כאשר הם לוקחים את המעשר הם צריכים מייד, מתוכו, לתת לכהן תרומה: "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"

אחרי החטא של קרח ועדתו ה' מזהיר את הלויים ואומר: גם כשאתם לוקחים מייד - תתנו! כדי שתזכרו שכל מה שקיבלתם הוא לא בגלל שלקחתם אלא בגלל שאני נתתי לכם.

לעומת זאת, הפועל "קח" מופיע פעמים בודדות בהמשך הפרשה כציווי לאהרן הכהן, או כביצוע על ידי אלעזר בנו בהקשר למחתות של הקטורת, ועוד פעם אחת כציווי למשה על המטות של הנשיאים:

"וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ"

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה... וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה... וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם" "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב... וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם... וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ" בכל שלושת המקרים הלקיחה מתבצעת לפי ציווי מפורש של ה', והלקיחה היא לצורך נתינה! מחתות הנחושת של השרופים מיועדות לציפוי למזבח לזיכרון לבני ישראל המחתה של אהרון נלקחת כדי לכפר על העם והמטות נלקחים כדי להעביר את המסר שה' מבקש להעביר שמטה אהרן הוא הנבחר.