חינוך בפרשה | לפרשת נח

מבול. שבר גדול, כאוס שכמוהו טרם נראה,

הארץ השחיתה דרכה והקב"ה נאלץ להוריד מבול על העולם, כזה שישטוף הכל.

לא לפני שהוא מודיע זאת לנוח ומצווה עליו לבנות תיבה, בה יציל את בני משפחתו ואת בעלי החיים שדרכם יתחדש העולם בשנית.

איזו תיבה?

מה המאפיינים שצריכים להיות לאותו מבנה, לאותה תיבה, שתצליח לצוף מעל הסערה המתמשכת, כזו שתחצוץ בין המציאות המתחוללת בחוץ לזו שמנסים לחולל בפנים?

נדמה כי הקב"ה מספק לנו מספר קווים לדמותה..

'תיבת עצי גופר' - חומר הבסיס של התיבה הוא עץ, חומר המסמל את הרצון לצמוח ואת השאיפה לגדול. גם בעת משבר.

'וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר' - איטום התיבה מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים גבולות. יחד עם הצמיחה, ללא כל סתירה, חייבים להיות גבולות, מבפנים ומבחוץ, לא כל דבר נכנס, לא כל דבר יוצא..

'קינים תעשה את התיבה' - מדורים נפרדים לכל בעל חיים. נכון, משבר, כולנו באותה סירה, אבל זה לא סותר את מרחב המחיה שאנו זקוקים לו, כבוד למקומה של כל בריה באשר היא.

'300 אמה אורך התיבה' – התיבה ארוכה. בייחוד בשעת משבר, צריך המון אורך רוח.. נכונות לעבור תהליך, מסע ארוך..

'50 אמה רוחבה' - נכון, לעיתים מעט צר, לא כל מה שרוצים מתאפשר, זה זמן אחר, דחוק יותר.

'30 אמה קומתה' - כדי לצלוח את התקופה הזו ביציבות, אנו צריכים להגדיר לנו מטרות קצרות טווח, לא יומרניות מידי. את אלו נשאיר לאחר ההגעה לחוף.


'צוהר תעשה לתיבה' - חלון, פתח עליון - נשמור על חיבור תמידי לנקודת אור עליונה.

'ואל אמה תכלנה מלמעלה' - גג נטוי, צורה המסייעת למים שיורדים להחליק החוצה כך שלא יכבידו על התיבה. גם אנו נמצא את הדרך להרחיק מאיתנו את כל הדברים השליליים שעלולים לגרום לתיבה שלנו לשקוע.

'ופתח התיבה בצידה תשים' - נכנסים ויוצאים מאותה דלת. אמונה איתנה שהקושי יעבור, הסערה תחלוף, המים ישקעו ונוכל לצאת מהתיבה, באותה דרך בה נכנסנו.


'תחתיים שנים ושלישים תעשה' - לתיבה 3 קומות. (נח ומשפחתו בקומה העליונה, בעלי החיים בקומה האמצעית, האשפה בקומה התחתונה) נקבע סדרי עדיפויות נכונים.

מה אנו בוחרים למקם בקומה העליונה ומה בתחתונה?


שבת שלום!

71 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול