חינוך בפרשה | לפרשת חיי-שרה

"שמענו אדונִי..."

בפרשה אנחנו מוצאים שתי שיחות מאוד הפוכות באופיין.

שיחה אחת, בין אברהם לעפרון החיתי, ושיחה שניה בין אליעזר לרבקה. בשיחה עם עפרון, אברהם מנסה להסביר לעפרון שהוא רוצה לקנות ממנו חלקת אדמה על מנת לקבור את שרה אשתו במקום שנמצא באותה תקופה בבעלות עפרון. אברהם פותח במילים: "גר ותושב אנוכי עמכם", מה שמדגיש את השוני ביניהם, בו ניווכח כבר בפסוקים הבאים, בניסיונו של אברהם להגיע למבוקשו. מעיון נוסף בדו שיח ביניהם נדמה כי יש שימוש רב (מידי..) במילים שאמורות לבטא הקשבה והבנה: "שמענו אדוני", "שמעוני ופגעו", "באזני בני חת", "לא אדוני שמעני", "לו שמעני", "אדוני שמעני", "וישמע אברהם", "באזני בני חת", כל אלו, לעומת התחושה של חוסר ההבנה שעולה מהם. ומאידך, עיון בדו שיח הקצר של אליעזר ורבקה, נותנת לנו את התחושה ההפוכה. אליעזר מבקש מרבקה: "הגמיאיני נא מעט מים מכדך", ורבקה מיד מבינה גם את מה שלא נאמר, את מה שבין השורות, ועונה: "ותאמר שתה אדני... גם לגמלך אשאב.."

פער בין תוכן לתהליך לעיתים, ניתן להבחין כי קיים פער בין התוכן (-הרובד הגלוי, מה שנאמר בשיחה) לבין התהליך (-הרובד הסמוי בשיחה, התחושה שנוצרת במהלך השיחה) למשל נער שמנסה להפגין ביטחון עצמי גדול (-תוכן) ומאידך, עסוק רוב זמנו בלהקטין את כל מי שנמצא בסביבתו (-תהליך), במטרה להרגיש מעט יותר טוב עם עצמו. במבט ראשון אנו עלולים לטעות ולחשוב כי מדובר בנער עם בטחון רב שפשוט אינו מתנהג בצורה ראויה, אך במבט נוסף, תוך שימת לב לפער הזה, נבין כי ילד עם בטחון אינו זקוק להקטין אחרים על מנת להרגיש טוב עם עצמו, להיפך, אמורה להיות לו אנרגיה זמינה לפרגן ולהעצים את הסובבים אותו. תשומת לב לשני הרבדים הללו, עשויה לשפוך אור חדש על כל מה שחשבנו שעומד כרגע לנגד עינינו. בהצלחה!

11 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול