"וְנַשְׁלִיכֵהוּ בְּאַחַד הַבּוֹרוֹת.."
פַּעמיים מושלך יוסף לבור בפרשה שלנו.
פעם אחת, על ידי אֶחַיו, עצם מעצמיו ובשר מבשרו. - יוסף הולך, לבקשת אביו, לחפש אותם ולבדוק בשלומם, והם בשנאתם אותו, מתכננים להורגו, ולאחר מחשבה נוספת, מחליטים, במקום זאת, להשליכו לבור.
פעם נוספת, על ידי פוטיפר, אחד משרי פרעה. - יוסף מגיע לביתו כעבד, לאחר שנמכר על ידי אֶחַיו לישמעאלים, שמורידים אותו למצרים ומוכרים אותו לעבד. בבית פוטיפר יוסף מצליח מאוד, עד שפוטיפר סומך עליו ומפקיד בידו את כל ביתו. אך בעקבות עלילה של אשת פוטיפר על יוסף, פוטיפר משליך אותו לבור האסורים.
איך יוסף, נער בן 17 (לערך) בתקופה הזו, מחזיק מעמד ונשאר יציב נפשית לאחר שני אירועים מטלטלים וטראומתיים כל כך?
מעיון בפסוקים נראה כי יש שני דברים שעשויים היו, ככל הנראה, להחזיק אותו ולשמור עליו. אהבה ואמונה:
אהבה - בפסוקים הראשונים כתוב: "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בֵּן זְקוּנים הוא לו ועשה לו כתונת פסים." - אביו אהב אותו מאוד. הוא הבן שנולד לו לעת זקנה, מאשתו רחל האהובה, והוא מכין, רק לו, כתונת פסים. (שאגב פסים, יכולים להזכיר באופן סימבולי סוג של גדר ושמירה)
אמונה - כאשר יוסף מְספר את חלומותיו לאביו ולאחיו, תגובת אביו מחולקת ל2: "ויגער בו אביו.. מה החלום הזה אשר חלמת?!... ואביו שָמַר את הדבר" - מצד אחד הוא גוער בו, כדי ששאר האחים לא יקנאו בו (רש"י שם) ומצד שני, הוא שומר את הדברים בליבו - הוא מאמין לו ומצפה לראות מתי זה יתקיים.
יוסף הפנים לאורך השנים את דמותו של אביו יעקב, כדמות מאמינה ואוהבת, וזו באה לידי ביטוי בשעת מבחן נוספת המתוארת בפרשה (מלבד ההשלכה לבורות). כאשר אשת פוטיפר מנסה לפתות אותו, והוא מצידו נשאר אֵיתן מולה ומסרב, עד שלבסוף נאלץ אף לברוח. בלשונו של רש"י: 'דמות דיוקנו של אביו נראתה אליו'.
רש"י בפירושו זה נותן לנו הצצה לעוצמה של דמויות ההורים המופנמות בתוכנו, לכוח שיש לקולות האלו ששמענו מדמויות משמעותיות במהלך ילדותינו, על תהליך ההתפתחות והבחירה שלנו בהמשך החיים.
אילו קולות הוריים אַתֶם רוצים להפנים בליבם של ילדיכם?
Comments