חינוך בפרשה | לפרשת וירא

"והנה שלושה אנשים.."


שלושה מלאכים, בדמות שלושה אנשים, מגיעים לאוהל אברהם, ולאחר מכן לביתו של לוט.


לבקשתו של אברהם כי יתארחו אצלו הם עונים: "כן תעשה כאשר דיברת"

ומנגד,

לבקשתו של לוט, הם עונים: "לא, כי ברחוב נלין".


מה פשר ההבדל הזה?

נדמה כי אם נדייק בתיאור שני הסיפורים, אולי נמצא כיוון.


1) אברהם יושב בפתח האוהל, בזמן שלוט, יושב ב'שער העיר' - שער מבטא, לרוב, רעיון של סינון, של סגירה.

לשער, בניגוד לפתח, יש שומר, שוער, שלא מאפשר לכל אחד להכנס.


2) אברהם, אחרי ברית מילה, במקום לנוח, יושב ומחכה בשיא החום לאורחים. לוט, לעומתו, יושב בשער, בערב אביבי ונעים (היה פסח לפי רש"י) כי זו פשוט העבודה שלו - אנשי סדום מינו אותו לשופט עליהם (רש"י).


3) אברהם מחפש אורחים, לוט נתקל בהם במקרה.


4) אברהם רץ לקראתם, לוט רק קם.


5) אברהם מדבר על ליבם שיואילו בטובם להתארח אצלו, לוט מבקש שיסורו לביתו (- יכנסו בדרך עקלתון כדי שלא יראו אותם נכנסים לביתו)


6) אברהם מבקש שירחצו רגליהם (מחשש לעבודה זרה) ואח"כ ישבו לאכול, לוט לעומתו, חושש שיאשימו אותו בהכנסת אורחים ולכן מציע להם קודם לישון ורק לאח"כ לרחוץ רגליים, כך שיוכל בכל רגע נתון להוכיח שרק הרגע הם נכנסו אליו.


7) אברהם מציע להם לסעוד את ליבם, לעומת לוט שמציע להם רק מקום ללון


8) אברהם מכין להם ארוחה מושקעת (עוגות, בקר, חמאה) תוך שהוא משתף בהכנה את כל משפחתו, מול לוט שמגיש יין ומצות שהכין וערך בעצמו.


האורחים לא טיפשים, הם מרגישים היטב בדקויות ומגיבים בהתאם - "לא, כי ברחוב נלין"


כמה שילדינו ותלמידנו נראים לנו צעירים, הם ניחנו ברגישות מופלאה.


הם חשים היטב מי מחפש אותם, רץ לקראתם, גם כשחם וקשה, ומי עושה מה שעושה רק כי 'נתקל' בהם במהלך עבודתו, הם מזהים אם אנחנו עומדים על עקרונותינו, או מוותרים עליהם בגלל כל מיני חששות בהם עלולים להאשים אותנו.

ולסיום, הם גם חשים היטב אם אנחנו סומכים על הסובבים אותנו וכראיה לכך, משתפים אותם בעשיה, או שאנו סומכים רק עצמנו ומעדיפים לעשות הכל לבד.


התבוננות פשוטה והם יחליטו אם להיכנס או להעדיף את הרחוב.


בהצלחה לנו!

61 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול