השבת אנו מתחילים את ספר במדבר, הנקרא גם "ספר הדרך" ועוסק במסע המדבר. כולנו כאחד עוברים את המסע האישי שלנו במדבר.


המסע במדבר מסמל תהליך של יציאה משעבוד לאגו, לחומריות, לכוחניות, והגעה, או יותר נכון שאיפה להגיע, לנחלה השקטה והאוטופית, לנווה המדבר.


כדי לצאת לחירות משלטון האגו יש לצאת למסע. המסע מתחיל בדיבור, ב"מדבר" מלשון דיבור. רצונו של האדם לגבור על האגו מתחיל בדיבור, אך לא רק. הדיבור כשלעצמו מחייב הקשבה, המדבר הוא מקום של דממה.


הקשבה איננה שקט המאופיין בריק, בחסר, הקשבה נכונה הינה מלאה במסר, ופירושה פינוי מקום לאחרים לדבר ולהישמע, להקשיב, להאזין ולהפנים, ובוודאי שהקשבה ודממה כזו נשמעת, כמו שנאמר: "קול דממה דקה ישמע" (בפיוט "ונתנה תוקף").


מספר במדבר אנו למדים שהגעה לחירות ולאיזון הנפש זהו לא עניין מיידי. זהו תהליך המחייב הליכה, מסע ארוך. המסע במדבר הוא מטאפורה למסע הנפש הכלואה בגוף חומרי, מסע משעבוד לחירות, איזון נכון בין נפש לגוף בחיי המעשה המקנים פשר לחיים. האגו מונע חירות ויוצר פשר מוטעה, שעבוד לרצונות כמו גאווה, קנאה, שליטה, וכבוד מדומה.


תהליך ההתמודדות עם שליטת האגו כפי שאמרנו, מתחיל מדיבור והקשבה יחד, אך מצריך כלים נוספים.

הכלים הנדרשים מיציאה משעבוד לחירות הם ענווה, חסד, צניעות ונתינה.

המדבר הינו מקום של צניעות, הרוצה חירות ישים עצמו במדבר, יצניע לכת, כמו שנאמר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך".


בחג השבועות הקרב ובא אנו למדים על נתינה וחסד. רות עשתה מעשה חסד עם חמותה, כאשר דבקה בה ונשארה עמה, ואמרה לה משפט בעל משמעות גבוהה: "עמך עמי ואלוהיך אלוהי".

זוהי האחדות שכה חסרה לנו היום, ואחדות אמיתית, מלווה בדיבור, הקשבה והכלה של האחר הם הכלים ליציאה לחירות אמיתית ושלמה.


בימים אלו אנו חווים מתקפה מאויבינו. אני רואה קשר ישיר בין ספר במדבר לפתרון היציאה מהמצב שבו אנו נמצאים. זה מתחיל באחדות אמיתית של העם שלנו, ורק כאחד נוכל לדבר, להקשיב ולהפנים, ולצאת לחירות.


שנזכה לצאת לחירות שלמה ואמיתית ויקוים בנו הכתוב: "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

34 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול